ישנה שאלה שכמה פעמים קורה הדבר הזה, אם שכחו לנתק את המנורה שבמקרר מערב שבת. וזה מעשה שהיה עם רבי אמנון יצחק שהיה גר כאן, שהוא בא לשאול בראש השנה שחל בימים חמישי וששי ואח"כ שבת, שהוא צריך להוציא לבן ופריגורט לילד מהמקרר, ושכח את המנורה דולקת במקרר,מה עושים עכשיו? אני חשבתי ככה: יש כלל שכל דבר שנחלקו בו פוסקים ויש רק ספק אחד זה אסור, אבל לתינוקות אפשר להקל. ומאיפה לומדים את זה? מרן בבית יוסף (בסימן רס"ט) כותב שמותר לעשות קידוש בבית הכנסת אע"פ שאין עושים אח"כ סעודה, כי פעם היו עמי הארץ גמורים שלא עושים קידוש אלא הולכים הביתה ואוכלים כמו בכל הלילות, אז עושים להם קידוש בבית הכנסת אפילו שאין עושים אח"כ סעודה (ואפשר להביא מזונות). ומרן אומר שאפשר להטעים את הכוס של הקידוש לתינוק פחות מגיל בר מצוה (או פחות מגיל חינוך), למה? בגלל שהתינוק הזה יכול לסמוך על דעת האומרים שאפשר לעשות קידוש בלי סעודה, כי כיון שיש מחלוקת אז אפשר להקל לתינוק. אז א"כ למדנו ממרן שכל דבר שיש בו מחלוקת בפוסקים מותר לעשות במקום צורך על ידי תינוק שהוא פחות מגיל בר מצוה. ויותר נכון פחות מגיל חינוך, כי יש מחלוקת בדבר הזה. אז אמרתי: יש לי עצה פשוטה לזה, מה העצה? תביא תינוק פחות מגיל תשע (ואם אפשר פחות מגיל שש) שזה גיל חינוך, והוא יפתח את הפריז'ידר ותוציא מה שאתה צריך. אבל אח"כ עוד שעה שוב צריך לפתוח, וכי כל פעם יביא תינוק?! אז אמרתי להשאיר את הפריז'ידר פתוח עד מוצאי שבת (וגם אם יתקלקל קצת תלמד לקח שלא תשכח פעם אחרת). ויש אומרים שעדיף שיהיה קטן שאינו יודע בכלל שהמנורה דולקת במקרר, וככה אומרים בשם הרב בן ציון אבא שאול (שו"ת אור לציון ח"ב עמ' רס"ט). אבל גם אם הוא יודע את זה, יעשה ככה רק "פעם אחת ולא אשנה לו" (שמואל א', כ"ו ח'), ולהבא בעל הבית ילמד שצריכים לשמור על השבת ולא לשחק אִתה.
(מתוך "עלון בית נאמן" מס' 72)